קרינה סלולארית

ההשפעות הבריאותיות של קרינת טלפון סלולרי החלו להיבדק בעקבות העלייה התלולה בשימוש בטלפונים סלולריים בכל רחבי העולם (למעלה מ-7.4 מיליארד משתמשים ברחבי העולם. תקשורת סלולרית מתבצעת על ידי שידור קרינה אלקטרומגנטית בין טלפון לבין תחנת בסיס (המכונה "אנטנה"), וכן בין אנטנות שונות. קרינה זו היא קרינה בלתי מייננת מסוג גלי רדיו או מיקרוגל, והשפעתה הוודאית היחידה על החומרים מהם עשוי גוף האדם היא חימום באמצעות בליעה. עם זאת, לאורך השנים הועלו השערות לגבי סכנות שונות של קרינת טלפונים סלולריים ואנטנות, וכתוצאה מכך מחקרים רבים נעשו במטרה לבדוק האם יש קשר בין חשיפה מוגברת לקרינת התקשורת הסלולרית לבין עלייה במקרים של מחלות שונות, בעיקר גידולים סרטניים. ארגוני בריאות רבים נוקטים בעקרון הזהירות המונעת ומדגישים כי לא הוכח שקרינת הטלפונים הסלולריים בטוחה לשימוש, וחלקם אף ממליצים לציבור להפחית את החשיפה לקרינה אף שלא ידוע על נזקים בריאותיים ממנה. במדינות רבות נקבעו תקנות בעלות מידות שונות של החמרה לסף החשיפה לקרינה מטלפונים סלולריים ומאנטנות סלולריות.

קרינה ממקורות חשמל

למרות שאנחנו לא יכולים את החיים שלנו ללא חשמל, שכן אנחנו זקוקים לו לביצוע פעולות רבות, הוא גם עלול להזיק לנו. המשך קריאה…

קרינה אלקטרומגנטית

קרינה אלקטרומגנטית (נקראת גם: קרינה א"מ או קרינה אלמ"ג) היא הפרעה מחזורית הרמונית בשדה החשמלי והמגנטי, המתפשטת במרחב. הפרעה כזו נקראת גל אלקטרומגנטיחזית הגל של הקרינה האלקטרומגנטית מתקדמת בריק במהירות קבועה, שהיא מהירות האור בריק ובמסלול גאודזי ממוצע, כלומר בדרך הקצרה ביותר.

הקרינה האלקטרומגנטית היא דואלית: במצבים מסוימים היא בעלת תכונות של שטף חלקיקים (בעלי תנע, מיקום, כיוון תנועה מוגדר וצפיפות) – ומקובל להתייחס לחלקיקים המרכיבים אותה בתור פוֹטוֹנִים, היחידה הבסיסית של פעולת הגומלין האלקטרומגנטית ונושאי הכוח האלקטרומגנטי; ובמצבים אחרים, היא בעלת תכונות של גל (התאבכותעקיפה, רציפות) שלו ניתן לייחס אורך גלתדירות ועוצמה. בשני התיאורים לעיל, הקרינה האלקטרומגנטית נושאת אנרגיה ועשויה להעביר אותה לחומר עמו היא באה במגע – למשל, לחמם חומר או לעורר אלקטרונים.

היחס בין אורכי הגל של שלושה גלים אלקטרומגנטים שונים של אור נראה (אדום, ירוק וכחול), כאשר סקאלת המדידה היא במיקרומטריםלאורך ציר ה-x

גל שתדירותו הרץ אחד משלים מחזור אחד בשנייה, כלומר זמן המחזור שלו הוא שנייה אחת. מכיוון שחזית הגל האלקטרומגנטי מתקדמת בריק במהירות של כ-300,000 ק"מ בשנייה (מהירות האור בריק), הרי שאורך מחזור שלם של גל בתדירות זו הוא בקירוב 300,000 ק"מ.

תדרי הגלים האלקטרומגנטיים בהם נעשים שימושים טכנולוגיים נמדדים ביחידות של קילו-הרץ (1,000 הרץ), מגה-הרץ (1,000,000 הרץ) וג'יגה-הרץ (1,000,000,000 הרץ), ואורכם נע בין קילומטרים למילימטרים. בטבע קיימים גלים גם בתדרים גבוהים בהרבה, ונהוג להתייחס לאורך הגל שלהם (הנמדד בננומטרים) ולא לתדירותם.

קרינה אלקטרומגנטית יכולה להתפשט בתווך (חומר שהוא שקוף בתדירויות מסוימות), או בריק (שמאפשר מעבר של כל תדירות שהיא). התנהגות הקרינה בזמן ובמרחב מתוארת באמצעות משוואות הגלים, שבתורן נובעות ממשוואות מקסוול. המשוואות מתארות את ההתקדמות של הגל בתלות בתכונות התווך, כולל תופעות הבליעה והפיזור. בשפה בין שני חומרים המשוואות מתארות גם שבירה והחזרה מהמשטח באמצעות תנאי שפה מתאימים.